דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
עיונים בספר יהושע
עיונים בספר שופטים
עיונים בספר שמואל
עיונים בספר מלכים
עיונים בנביאים ראשונים
עיונים בנביאים אחרונים
מבחר ממקורות אחרים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

עיונים בספר שופטים

תקציר ספר שופטים

בכבוש השבטים את חלקי הארץ מתוארים כל העמים שלא פגעו בם בני ישראל למרות ציווי השם. וכך נהיו כולם למס... בני ישראל אף הם מתהלכים משם ויוצאים איש לשבטו ולמשפחתו ולנחלתו. ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה

בכבוש השבטים את חלקי הארץ מתוארים כל העמים שלא פגעו בם בני ישראל למרות ציווי השם. וכך נהיו כולם למס. מלאך השם הוכיחם על אי נתיצת מזבחות עובדי האלילים ועל כריתת ברית עמם. והעם בכה וזבח לשם.

נושא זה מהווה מבוא לתקופת השופטים. מסופר מות יהושע וסכום תקופת יודעי השם בחייו ובחיי הזקנים שהאריכו ימים אחריו. ואז קם דור אשר לא ידעו את השם ואת מעשיו לישראל. בני ישראל אלו החלו לעבוד את הבעלים והעשתרות. השם מכרם ביד אויביהם הנמנים כאן . במקביל, הקים להם ברחמיו שופטים כל עת שנלחצו, ככלי להצלתם מיד צריהם. אך כל פעם עם מות השופט, חזרו בנ"י לדרכם הרעה.

בעקבות עבודת בעלים ואשרות מוכר השם את בני ישראל ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים. לאחר שמונה שנים מקים השם לבני ישראל הזועקים את עתניאל בן קנז אחי כלב, נותן בידו את כושן רשעתים, והארץ שקטה ארבעים שנה עד מותו.

לאחר שהוסיפו בנ"י לעשות הרע בעיני השם נתנו בידי עגלון מלך מואב שנעזר בעמון ועמלק. לאחר שמונה עשרה שנה הקים להם השם את אהוד בן גרא איש הימיני, שהרג את עגלון בערמה, ונתן בידם את מואב, והארץ שקטה 80 שנה. אחריו היה שמגר בן ענת שהושיע את ישראל מיד פלישתים.

לאחר ששוב הוסיפו בנ"י ישראל לעשות הרע בעיני השם ואהוד מת, מכרם ביד יבין מלך כנען, ושר צבאו סיסרא למשך עשרים שנה. בנ"י עלו אל דבורה הנביאה למשפט בצעקתם אל השם, והיא קראה לברק בן אבינעם שינהיג הנצחון על סיסרא ויבין מלכו כדבר השם. לאחר תבוסת מחנה סיסרא ביד השם נהרג סיסרא בידי יעל אשת חבר הקיני, ואף יבין נכרת.

לאחר תבוסת סיסרא ויבין שרים דבורה וברק שיר הלל להשם המושיעם. מצוין שלאחר התבוסה שקטה הארץ 40 שנה (מתחילת השעבוד).

בני ישראל עשו הרע בעיני השם, ויתנם ביד מדין שבע שנים. מדין, עמלק ובני קדם עינו אותם עד מאד, הרעיבום ודיללום, עד שזעקו בני ישראל לשם. מלאך השם אמר להם דבר תוכחת השם, ובא לבית יואש אבי העזרי שם נגלה אל גדעון בנו ושלחו להושיע את ישראל. גדעון הביא מנחה לשם שנתקבלה, ובנה מזבח, והשם קראו "שלום".

השם אומר לגדעון להרוס את מזבח העבודה זרה, לכרות את האשרה אשר לאביו ולבנות מזבח לשם. גדעון עושה כדבר השם בלילה מפחד אנשי העיר, המתכנסים להרגו למחרת. יואש אביו אומר לאנשי העיר להשאיר לבעל את הריב עם גדעון.

מדין, עמלק ובני קדם נאספו בעמק יזרעאל. ורוח השם לבשה את גדעון שהזעיק את אביעזר, מנשה, אשר זבולון ונפתלי. גדעון מבקש ומקבל אותות ישועה בגזת צמר וטל. השם מבקשו לצמצם את כמות המחנה פן יתפאר ישראל בכחו ועצם ידו. לאחר שנצטמצם המחנה מ32,000 ל10,000- , נבחרו שלש מאות המלקקים בידם להשאר למפלת מדין. גדעון ונערו מרגלים במחנה מדין ושומעים חלום אחד החמושים שלאחריו מכין גדעון את אנשיו ומניס את מחנה מדין הרב. אנשי אשר, נפתלי, מנשה ואפרים רודפים אחר מדין הנמלטים ולוכדים חלק משריהם. גדעון ואנשיו ממשיכים לרדוף אחר השאר ועוברים דרך סוכות ופנואל שאנשיהם מסרבים לכלכלם. לאחר שמכה גדעון את שרי מדין הנמלטים חוזר והורג את אנשי סוכות ופנואל. ישראל מבקשים מגדעון שימשול עליהם, והוא משיבם שהשם הוא מושלם. גדעון מקבל שלל רב והארץ שקטה ארבעים שנה.

מסופר שהיו לגדעון נשים רבות ושבעים בנים, ומוזכר בנו אבימלך משכם. לאחר מות גדעון שבו בני ישראל וזנו אחרי הבעלים, לא זכרו את השם ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון.

אבימלר בן ירבעל חפץ למשול והורג את כל אחיו מלבד יותם בן ירבעל הקטן שנחבא. בעלי שכם ממליכים את אבימלך על אלון מצב אשר בשכם. יותם נושא נאום ומשל אל בעלי שכם שבו הוא מוכיחם על קימתם על בית אביו, על מינויו הפוליטי של אבימלך, ואומר שרואה בהם אחראים על מות אחיו. הוא מקללם לריב ומדון ובורח הבארה. קיום קללתו של יותם מתבטא בשורת מרידות ושפיכות דמים אל מול אבימלך שבסופם מרוצצת גלגלתו ומומת בידי נערו.

לאחר אבימלך שופט ומושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו במשך 23 שנה, ולאחריו יאיר הגלעדי ששפט 22 שנה.

בני ישראל מוסיפים לעשות את הרע בעיני השם בעבדם לאלילי העמים השונים. השם מוכר את ישראל ביד פלישתים וביד בני עמון 18 שנה. בני ישראל זועקים אל השם ומודים כי חטאו, אך השם שולחם לזעוק אל האלילים שבחרו. בני ישראל מקבלים הדין, אך מבקשים הצלה, ומסירים את אלהי הנכר מקרבם. עמון מתאספים על שרי גלעד המבקשים איש שילחם בהם ויעשה ראש לכל ישבי גלעד.

יפתח גבור החיל שגורש לארץ טוב ע"י אחיו מאביו, מתבקש ע"י זקני גלעד לעמוד בראשם, נענה להם בהשבעם, וממונה לראש ולקצין העם. יפתח שולח מלאכים למלך בני עמון ומבקש הסבר למלחמתו. מלך בני עמון משיב שמטרתו לשחרר את השטחים שנכבשו מידיהם ע"י בנ"י השבים ממצרים. יפתח משחזר את השתלשלות המאורעות לאחר חציית הירדן ומנסה להניעו מהלחם. ומלך עמון לא שמע לו. יפתח מתנבא, נודר נדר להקריב את היוצא מביתו באם ינצח ועמון ניתנת בידו. בשובו לביתו יוצאת ביתו היחידה לקראתו ושניהם מקבלים באהבה את קיום הנדר. אפרים עולה על גלעד הנלחם בו ומפיל בו 42,000. יפתח הגלעדי מת לאחר ששפט את ישראל שש שנים.

לאחר יפתח שופט אבצן מבית לחם את ישראל שבע שנים, אחריו שופט אילון הזבולוני עשר שנים, ואחריו שופט את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני שמונה שנים. ובני ישראל הוסיפו עשות הרע בעיני השם, ויתנם ביד פלישתים ארבעים שנה.

אשת מנוח איש מחנה דן העקרה זוכה לראות את מלאך השם האומר אליה כי עתידה היא ללדת את זה שיחל מושיע ישראל מיד פלישתים ועליה לשמרו כנזיר מבטן. אשת מנוח מספרת לבעלה העותר להתגלות נוספת של שליח השם. בהראותו מחדש חוזר מלאך השם על הנחיותיו, ועולה בצורה פלאית בלהב מעל המזבח בו הקריב מנוח עולה ומנחה לשם. שמשון נולד והשם מברכו.

שמשון מבקש אשה מבנות פלישתים המושלים בישראל, והוא והוריו יורדים תמנתה למקום מגוריה. שמשון משסע כפיר אריות ומתארס. בשובו לקחתה רודה מדבש הדבורים אשר בגוית האריה ונותן לאביו ולאמו. בשבעת ימי המשתה חד שמשון חידה לבני העיר הסוחטים את אשתו להערים עליו ולגלותם פתרונה. שמשון מסדיר את חובו, עולה בית אביו, ותהי אשתו לאחר ללא ידיעתו. כתגובה שמשון מצית שדות פלישתים בזנבות השועלים, ומכה בם שוק על ירך מכה גדולה לאחר ששרפו את אשתו ואביה באש.

הפלישתים עולים על יהודה לאסור את שמשון ואנשי יהודה אוסרים את ידיו בעבותות על מנת להסגירו בידם. כצליחת רוח השם עליו נמסים אסוריו, הוא מכה אלף איש בלחי חמור ברמת לחי, והשם מוציא לו מים לשתיה בעין הקורא. מסופר כי שפט את ישראל 20 שנה.

שמשון הולך לעזה שם ניצל ממארב מרצחים. אחר כך אהב את דלילה המגלה את מקור כוחו הרב בבצע כסף ומשרתים. לאחר שקוצצת מחלפותיו נלכד בידי הפלישתים, מנוקרות עיניו והוא מורד לעזה, שם טוחן בבית האסורים. העזתים הזובחים לאליל דגון מפגינים את שמשון לראוה אל מול אלפי אנשים הרואים בשחוק שמשון. שמשון קורא אל השם בתפילה לדכרו ולחזקו, ומפיל את עמודי יסוד הבית על כל העם אשר בו, וימת ויקבר בקבר מנוח אביו.

מיכה מהר אפרים, אשר לו בית עבודה שבו אחד מבניו מכהן, משכין בביתו פסל ומסכה בכסף אמו ובעזרתה. ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. נער לוי המתגורר בבית לחם יהודה נודד ומגיע לבית מיכה השוכר אותו לכהן ומקרבו כבנו. בני שבט דן המבקשים נחלה שלחים אנשים מצרעה אשתאל לרגל את הארץ ולחקרה. אף הם מתארחים בבית מיכה שם פוגשים את הנער הלוי אותו הכירו קודם, ושואלים לברכתו כי תצליח דרכם.

ברגלם הם רואים את העיר ליש המבודדת, חוזרים לביתם ומשכנעים את בני שבטם לעלות עליה. ויסעו לקראתה בשש מאות איש חגורים כלי מלחמה. בדרכם לליש עוברים בבית מיכה וגוזלים את האפוד, התרפים ואת הפסל, ומשכנעים את הכהן שלו להצטרף אליהם. ויבואו על ליש על עם שוקט ובטח, הרגום, ושרפו את העיר. שם הקימו פסל מיכה ושם שימש להם יהונתן בן גרשון בן מנשה, הוא ובניו עד יום גלות הארץ.

באותם ימים ומלך אין בישראל, מסופר באיש לוי מהר אפרים שלקח לו אשה פלגש מבית לחם יהודה. לאחר שזנתה עליו הלך לבית אביה להחזירה. בצאתם לדרכם חזרה חונים בגבעה אשר לבנימין, פוגשים בזקן מהר אפרים אשר גר באותה גבעה, המביאם לביתו ומארחם. אנשי המקום בני הבליעל צובאים על בית הזקן ומבקשים לדעת את האיש. הזקן מנסה הצילם, והאיש שולח להם את פלגשו אשר בה הם מתעללים עד מות כל הלילה. איש הלוי חוזר לביתו ושולח נתח מעצמי הפילגש לכל אחד משנים עשר השבטים. "והיה כל הראה ואמר ולא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה. שימו לכם עליה עצו ודברו".

כל בני ישראל מדן ועד באר שבע וארץ הגלעד מתקהלים אל השם המצפה, 400,000 איש רגלי שלף חרב. איש הלוי מספר על אשר היה ובני ישראל מקימים צבא משותף ומבקשים מבנימין את עושי הרעה להמיתם. בני בנימין מסרבים ואוספים צבא. בני ישראל שואלים לעצת השם ויוצאים למלחמה עם בנימין, כשיהודה בראש תחילה כמאמר השם. לאחר שנגפים 22,000 מאנשי ישראל, בוכים ושואלים את השם הלהוסיף להלחם. כדבר השם קרבים בני ישראל אל בני בנימין שנית ושוב נגפים עוד 18,000 איש. בני ישראל עולים לבית אל, ויבכו וישבו שם לפני השם, ויצומו, ויעלו עולות ושלמים, ושם ארון הברית, ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם. כמאמר השם כי יתנם בידם עולים שוב ביום השלישי, בני בנימין נגפים, והעיר מוכית לפי חרב. באותו יום נגפו 25,000 מבנימין.

ישראל שנשבעו שלא לתת בנותיהם לבנימין לאשה בוכים בבית אל, אודות גדיעת שבט מישראל, מקריבים עולות ושלמים במזבח שבנו, ותוהים מה ראוי לעשות בנותרים מבנימין. נמצא כי אנשי יביש גלעד לא עלו אל המצפה להלחם בבנימין, והעדה שולחת 12,000 בני חיל המכים את כולם מלבד 400 בתולות, המובאות למחנה שלה אשר בארץ כנען, וניתנות ל400 מאנשי בנימין.

בעקבות עשית השם פרץ בשבטי ישראל, נחמו העם על שבועתם ועל מצב בנימין שנותר ללא אישה. הם מצווים את בני בנימין לארוב לבנות שילו היוצאות לחלל בכרמים בעת חג השם, ולחטפם לארץ בנימין. בני בנימין עושים כן, שבים לנחלתם ובונים את עריהם. בני ישראל אף הם מתהלכים משם ויוצאים איש לשבטו ולמשפחתו ולנחלתו. ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה.

אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U